"במהלך השבעה על הלל הגיע ראש חודש ובתוך התפילות אמרו הלל כמקובל, תוך כדי תפילה ניגשה אליי ילדה קטנה כבת 6 ושאלה "איך אפשר להגיד הלל במהלך שבעה שכל כולה עצב וכאב ואובדן?" שאלה קשה ונוקבת שמגיעה ממקום טהור של ילדה בת 6, ובפועל אנחנו אמורים לתת עליה תשובה מדי יום".

איך אפשר להגיד תודה מתוך כאב ושכול וייסורים?
"בתום ה-30 על הלל נפגשנו שלשת הגברים ושלשת הנשים שהיו מעורבים בפיגוע הרצחני; עמיחי אריאל ואני; הרב חנוך כהנא ואשתו; שוקי גלבוע ואשתו.

לכל אחד היה חלק גדול בפיגוע הזה. עמיחי ניצל, היה לו נס אדיר כי המחבל חיכה לו בבית, לא בשביל לשתות איתו קפה.. הרב חנוך ירה במחבל ובכך זכה להשמיד את הרשע, שוקי ניסה להאבק במחבל ואיבד את עינו אך פרט לכך ניצל באופן מלא. המשמעות של כל זה היתה לעשות סעודת הודיה כי בתוך כל ים הזוועה התרחשו כאן ניסים גלויים. ערכנו סעודת הודיה קשה וכואבת וטעונה אך היא עזרה לנו יותר מכל להבין את עומק המשמעות של ה'הלל'".

לראות את חצי הכוס המלאה
"תודה אינה נאמרת שהחיים 'תותים' והכל 'סבבה', היא נאמרת מתוך כאב וייסורים כשהאתגר הגדול הוא למצוא את חצי הכוס המלאה, לא להאמין אבל קיימת כזו כוס. בזמן המקדש הקריבו קרבן תודה בארבעה מקרים שראשי התיבות שלהם חיים חבוש ים ייסורים מדבר. כיון שגם בשביל התודה צריך להקריב קרבן, אי אפשר לוותר על הדמים ועל השחיטה, זה בעצם העומק של בדמייך חיי – ההבנה שכל מציאות של גאולה דורשת מסע ייסורים וניסיונות מאתגרים וכנראה שזה הנתיב".

יש חיים אחרי המוות
"החיים הקודמים לעולם לא יחזרו, הרגעים הקטנים הגדולים שיוצרים פסיפס של חיים נורמטיביים כאלה שאנו דשים בעקב כשהכל בסדר, לא יחזרו כל רגע שעבר זה זיכרון וזה הנצחה. החיים לעולם לא ישובו להיות טריוויאלים ופשוטים.

היה לנו 2 אפשרויות האחת להתרסק לתוך בור שחור ופשוט להיבלע שם והשנייה זאת הדרך בה אנו חיים וזה אתגר יומיומי, נאחזים יום יום באדמה ונושאים עיניים למקדש, זו הדרך היחידה לשרוד את זה".

"זה מחייב אותנו כי אם אנחנו נקרוס לא יהיה מי שיקום, זה מאבק בלתי מתפשר כי תכלס הכי קל להיכנע. יש כאן קבוצה איסלאמית שמטרתה לחסל אותנו, ורגעים של חולשה רק מזינים את ההתחמשות והבריונות שלהם".

ילדות מתוקה שלא הספיקה לצמוח
"הלל לא הספיקה להגיע לנקודות ציון משמעותיות מעבר לכך שהיתה בת מצווה, היא נקטפה מאיתנו והיא עודנה ילדה של יומיום, של חיוכים שובבים, של סנדוויץ' שהיא אהבה, של סמול טוק עם חברות, כל זיכרון של הלל מכיל ריח וצבע ומגע וטעם, ריח של ילדות שנמוגה".

אמונה פשוטה ואופטימיות
"לקחנו השבוע את 2 הבנות לטיול אופניים משפחתי, שיחושו, למרות החסר העצום, את טעם המשפחתיות הפשוטה, ערב פסח הלל חסרה לנו, היא מתה על קידוש ה' והיא במקום הגבוה ביותר ליד כסא הכבוד. אלוקים בוחר יהלומים לכתר שלו, נוצצים ומלוטשים".

ליל הסדר
נסב סביב שולחן הסדר נדבר על אמונה וביטחון והכיסא של הלל יישאר מיותם, אנחנו לא שוכחים".